המלחמה באבטלה לא תצלח במבנה הקואליציוני הנוכחי או דומה לו, היעדר גבולות סמכות בין משרדי הממשלה, היעדר תוכניות מעשיות ותפיסות עולם סקטוריאליות. אין ספק, שהגיע העת לפרק את משרד התקשורת ולהקים תחתיו רשות עצמאית לתקשורת.
האם ניתן להילחם במיתון?
כיום כבר ברור לכל, שהתחזיות שהוצגו כאן, פעם אחרי פעם, מתגשמות (לצערנו) במלואן, והמיתון לא הולך לעזוב אותנו, גם לא בשנה הקרובה. להיפך, זה עתה חזרתי מלונדון, וקשה להאמין איך האימפריה הבריטית, שהייתה החזקה בכלכלות אירופה, מדרדרת בכל תחום, כשהמיתון ניכר בכל פינה, עם מטבע הליש"ט, שכיכבה אך לפני כשנתיים בשער גבוה מ- 8.5 ₪ ללירה שטרלינג אחת, ונפלה כיום לרמה של היורו.
נקווה, שתהליכי ההדרדרות שראינו בכמה מדינות בצפון אירופה (דוגמת איסלנד וכעת במדינות נוספות כמו בריטניה), ובמדינות דרום אמריקה (דוגמת ארגנטינה), לא יחזרו אצלנו בבית. הצעדים שיש לנקוט טרם ננקטו. שנת 2008 תמה בהצלחה חלקית, מנקודת ראות כלל המשק. הגל המקומי שהחל ב- 2008 שוטף כיום את כל שרשרת הערך של המשק, כפי שצפינו. המיתון, שהחל במחצית 2008, מכה בעוצמה בכל רבדי המשק החל מנובמבר 2008, והמצב יימשך ככל הנראה גם לתוך 2010. את הגל הזה יש לעצור ומייד, דהיינו: מייד לאחר הבחירות, לא יום מאוחר יותר!.
הבעיה המרכזית: חברות (ברחבי העולם וכאן) ממהרות ללחוץ על הדק הפיטורים, לפני נקיטת צעדי התייעלות פנימיים כוללים, בין היתר: הפחתת משכורות והטבות הבכירים, צמצום ההיררכיה הארגונית וביטול כפילויות, צמצום הוצאות בתחומים לא חיוניים למיקוד העסקי של הארגון, וחיפוש מקורות הכנסה חלופיים לשעת המשבר. כך יוצא, שחברות ממהרות לפטר עובדים, יוצרות דמורליזציה בקרב העובדים הנותרים, ויוצרות נזק בלתי הפיך לכלל המשק, בתוספת נזק בלתי הפיך לשמן הטוב ולאמינותן, בעוד שכבת המנהלים ממשיכה לחלק לעצמה הטבות במיליונים, כאילו לא קרה מאומה במשק ובחברה.
לא פלא, שאפילו בארה"ב, מחוקקים כיום חוק לקביעת תקרת השתכרות (כולל בונוסים והטבות סמויות) למנכ"לים - לא גבוה מהכנסות הנשיא האמריקאי לשנה (כ- 400 אלף דולרים ועוד הטבות בשווי של כ- 170 אלף דולרים). זאת, לכל הגופים הנסמכים על תקציב מדינה ומסתייעים על ידה. אין ספק, שגם בישראל יש צורך בחוק כזה, שיקבע מגבלות שכר על מי שנסמך על תקציב משלם המיסים, או מקבל סיוע ממדינה, באופן ששכר המנכ"ל שלו לא יכול להיות גבוה יותר משכר הרמטכ"ל, ראש השב"כ והמפכ"ל (ראשי הזרועות הביצועיות, האחראיות והמורכבות ביותר בישראל, ששכר ראשיהם מעט גבוה משכר ראש הממשלה).
שיבוש מערכות השלטון
בעיה נוספת היא טשטוש גבולות הסמכות והאחריות בין משרדי הממשלה. כך נוצר מצב תמוה, ששר התקשורת הפך לשר לענייני צרכנות (תחום פעולת משרד התמ"ת), ושר התמ"ת הפך לשר לעניינים השכבות המקופחות (תחום פעולת משרד הרווחה). שני משרדים חשובים אלו: תמ"ת ותקשורת, ניתנו בקדנציה הנוכחית לשרים מש"ס, שהאג'נדה המרכזית שלהם (בצדק, מנקודת מבטם), היא הדאגה לשכבות החלשות. אין ספק, שזו מטרה ראויה וחשובה ביותר. אולם, היא אמורה להתממש בכלים המצויים במשרדים אחרים, כמו משרדי האוצר והרווחה. משרדי התמ"ת והתקשורת אמונים על קידום המשק והתחרות, קידום התעשייה, הייצוא והייצור. זה לא קרה בקדנציה הנוכחית. יתרה מכך, בגלל סכסוך פוליטי בין מפלגת קדימה (המחזיקה בתיק האוצר) לבין ש"ס, משרד האוצר "לא סופר" בתקופה האחרונה את משרד התקשורת, ומשרד התקשורת החל בתגובה ילדותית לפעול בקו בכייני ודפנסיבי, על פיו - בלי תוספת תקנים ותקציבים מהאוצר, הוא לא יקדם שום רפורמה, שום תקנה ושום פעילות לטובת קידום התחרות בשוק ולהגברת השקיפות והיעילות בשוק התקשורת.
התוצאה: משרד התקשורת היה עסוק קדנציה שלמה בקידום נושאים צרכניים, שזכו אמנם לכותרות חיוביות, אבל, הובילו לתוצאה הפוכה בדיוק: עלויות סל התקשורת לצרכנים הנזקקים (ואחרים) רק גדלו. גם בשנת 2009, בניגוד למגמה בכל ענפי המשק (החל בפרסום, עבור דרך הלבשה והנעלה, תחבורה, ריהוט וציוד ביתי, וכלה בתחום רכישת ירקות ופירות), תחום התקשורת יזכה דווקא לצמיחה (!). זאת, תודות לפעולת משרד התקשורת, שלא השכיל להוזיל את העלויות לצרכנים בכלים הנכונים, בגלל מדיניות קצרת רואי, קצרת טווח וסקטוריאלית. תחזית ההוצאות של משקי הבית על שירותי תקשורת מצויה כאן (המקור: TASC):
אפילו תכניתו של שר התקשורת לסבסד הוצאות טלפון לשכבות החלשות, דרך מנגנוני הביטוח הלאומי, הובילה להתייקרות הטלפוניה הקווית לאותן שכבות. כך, השכבות החלשות ביותר בחברה, שכנראה לחלקן אין כלל גישה לאינטרנט ואין יכולת להיחשף לתכנים באתרי האינטרנט ובעיתונות המקצועית, כבולים, בגלל משרד התקשורת, לבזק. בתי אב לא מעטים בשכבות אלו משלמות מחירים מופרזים עבור צריכה שוטפת (מועטה?) של שירותי הטלפוניה. זאת, מול העלויות של הטלפוניה הקווית שיש לכל הציבור הרחב, בלי שום חוק, קריטריונים והעדפות, בשירותי החברות המתחרות בבזק (כמו: הוט, 012-סמייל, 013-נטוויז'ן, אקספון-018 וגם פרטנר). כידוע, ידיה של בזק כבולות בכל הקשור לתעריפיה, ויש לכך סיבות שלא כאן המקום לנתחם.
שינוי כיוון בתחום הזה לא יהיה מספק, אם מפלגת השלטון שתזכה בבחירות תחזיק בידיה בממשלה הבאה את כל המשרדים הכלכליים. השבר הוא גדול מכדי שרק תיקון בעבודת הממשלה ושריה יוכל לפתור. מהלך חיוני ממדרגה ראשונה הוא ביטול משרד התקשורת והקמת רשות עצמאית לתקשורת. מהלך, שפוליטיקאים קטנים ותאבי כוח הצליחו למנוע עד היום. אך, הכניסה הצפויה של ישראל ל- OECD, תכפה ממילא על ממשלת ישראל מהלך כזה. הפתרון טמון, לדעת רבים, בכמה מהלכים מקבילים, שהעיקריים בהם היא ההשקעה בתשתיות לאומיות. 'תשתיות' למי ששכח, זה גם תקשורת.
האוצר החל במהלכים חלקיים, מאוחרים ודי מבולבלים, חלקם חיוביים (כמו תוספת תקציב למדען הראשי). אולם, יש צורך בהשקעות מסיביות במחוללי צמיחה, דהיינו: בהיי-טק, בחינוך ובתקשורת. אין זה מקרי שבתכניותיו של ברק אובמה, נשיא ארה"ב החדש, נכללים תקציבי עתק לתחום תשתיות התקשורת, מחשוב בתי הספר, קידום ההי-טק וכיו"ב. בין היתר, הוא מתכנן להשקיע כ- 6 מיליארד דולרים ברשתות פס רחב (קווי ואלחוטי) באזורי הפריפריה ובאזורים שבהם יש ריכוז של שכבות מצוקה. בנוסף, יושקעו שם כ- 650 מיליון דולרים בקופונים לרכישת ממירים דיגיטליים לטלוויזיה לאותן שכבות אוכלוסיה חלשות. 32 מיליארד דולרים יושקעו בפיתוח טכנולוגיות חדשות בכל תחומי ההי-טק.
ובישראל? הממשלה הבאה יכולה וצריכה להתחיל בנושאים פשוטים וברורים. למשל, להעניק פטור ממיסים לכל מי שיפרוס רשתות סיבים באזורי הפריפריה ולאזורי שכבות מצוקה. דוגמה נוספת: לאפשר לרשויות מקומיות לספק, בשלב ראשון לצרכי עצמן ולצרכי היישוב, בדגש על מוסדות החינוך ושירותים קהילתיים, שירותי תקשורת אלחוטיים (כמו WiMAX) וסיבים אופטיים. כך ניתן יהיה לחולל צמיחה, בצד הורדת מיסים ועידוד תעשיות הייצוא, בעיקר ע"י הפחתת נטל המס, הסרת חסמים בירוקראטיים ושיפור התחרותיות.
כפי שניתן לראות, הצמצומים והפיטורין חרגו זה מכבר מתחום חברות ההזנק וחברות השוליים הזעירות. ברור למי שעיניו בראשו, שמדובר במפולת, שלא התרחשה מעולם בהיקף כזה, גם בתקופת המפולת הגדולה בשנים 2000 ו- 2001. די ברור, שהמפולת הזו תימשך לאורך כל שנת 2009. לפחות 1/3 מהחברות הקטנות תיסגרנה במהלך 2009. יש גם נקודות אור בשוק זה, אך הן נבלעות בתמונה הקודרת הכוללת. לא נראה, שקברניטי המדינה עושים מעשים כלשהם ובעלי משמעות, שיכולים לעצור את המשך המפולת בתחום זה.
לסיכום
הקמת ממשלה חדשה, בימים הקרובים, עשויה להוביל תמורה ושינוי חיובי ויכולה גם להוביל לקטסטרופה כלכלית, כמתרחש כיום במדינות לא מעטות בעולם. טרם ברור לאן הרוח נושבת, ולא נותר לנו אלא לקרוא לקוראינו להשתתף במשחק הדמוקרטי ולהצביע, ולא לשכוח שאחרי יום הבחירות צריך לשנס מותניים ולחזור לעבודה. למובטלים בינינו לא נותר אלא לאחל שימצאו שיבוץ הולם - כמה שיותר מהר. אבטלה היא מצב חברתי קשה ומורכב, שמשפיע על כלל המשק. לכן, הממשלה הבאה צריכה ואמורה לנקוט בצעדים מעודדי צמיחה, כמה שיותר מהר.
אני מניח כי מלבד המשבר הכלכלי,בתחום הטלקום ההאטה המשמעותית נובעת גם משינויי הטכנולוגיה המהירים אשר בסופו של דבר יותירו מקום רק למי שיידע להדביק את הפער הטכנולוגי. להמלצה על תגובה זו - לחץ כאן
RSS
המייל האדום
תצוגת הדפסה 
